ביום 6.6.2023 פורסם (ס.ח. 3046) חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) התשפ”ג-2023, הידוע גם כ-“חוק ההסדרים” (להלן – “
התיקון לחוק“). במסגרת חקיקה זו בוצעו תיקונים בעלי משמעות רבה בחוק התכנון והבניה תשכ”ה – 1965 (להלן – “
החוק” או “
חוק התכנון והבניה“) במזכר זה נבקש להציג חלק מתיקוני חקיקה אלו.
הגשת תכנית – “בעל עניין בקרקע”
בהתאם לחוק התכנון והבניה, גם “בעל עניין בקרקע“, כלומר מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית, בשיעור של 75%, רשאי להגיש תכנית. בתיקון לחוק הופחת השיעור, ודי בזכות ב- 66% בלבד מהקרקע, הנכללת בתכנית, כדי להגיש תכנית.
הרחבת סמכויות ועדות מקומיות לאישור תכניות
התיקון לחוק מרחיב את סמכותן של ועדות מקומיות, והן הוסמכו לאשר גם תכניות הכוללות את השינויים המפורטים להלן. סמכות זו מוגבלת, והוועדה המקומית לא רשאית לאשר תכנית מכח התיקון לחוק, אם היא סותרת תכנית מתאר כוללנית או תכנית כוללת להתחדשות עירונית.
- שינוי ייעוד מתעסוקה או מסחר למגורים – בהתאם לתיקון לחוק ועדה מקומית (“רגילה”) מוסמכת לאשר תכנית המשנה את ייעודה של קרקע בתחום רשות עירונית המיועדת לתעסוקה או למסחר לייעוד מגורים.
- הגדלת השטח הכולל המותר לבניה למגורים – בהתאם לתיקון לחוק ועדה מקומית תהא מוסמכת לאשר תוספת זכויות בניה למגרש המיועד למגורים בתחום רשות עירונית (ובלבד שאין בו מבנה המיועד לשימור), בשיעורים המנויים בתיקון לחוק ועד ל”שטח מירבי”, שהוא ביחס לוועדה “רגילה” – בין 1,000 מ”ר ל- 3,500 מ”ר (תלוי במספר שיקולים) וביחס לוועדה עצמאית – עד ל- 5,000 מ”ר.
- הוספת זכויות ושימושים לצורכי ציבור במגרש המיועד למגורים – ועדה מקומית מוסמכת לאשר תוספת שימושים לצרכי ציבור, במגרשים המיועדים למגורים או ששונה ייעודם למגורים, וכן להגדיל את השטח הכולל המותר לבניה לשם כך.
העברת תכנית לטיפול המועצה הארצית
בהתאם להוראות סעיף 109א(ב)(2) לחוק התכנון והבניה, במקרה בו ועדה מחוזית איננה עומדת במועדים שנקבעו באותו סעיף לטיפול בתכנית שהוגשה לה, מגיש התכנית רשאי לבקש את העברתה למועצה הארצית.
בתיקון לחוק, זכות זו הפכה לחובה, ונקבע כי אם מדובר בתכנית למגורים הכוללת למעלה מ-500 יח”ד, מזכיר הוועדה המחוזית מחויב להעבירה בתוך 7 ימים לטיפול המועצה הארצית, אף אם מגיש התכנית לא ביקש זאת.
הגבלה על זכות להגשת ערר על החלטת ועדה מקומית עצמאית בעניין תכנית
בתיקון לחוק, נקבע כי הגשת ערר על החלטת ועדה מקומית עצמאית בתכנית שבסמכותה, על ידי מגיש התכנית, מי שהתנגדותו לתכנית נדחתה ומי שהשמיע טענות לפי סעיף 106(ב), איננה בזכות אלא טעונה קבלת רשות מידי יו”ר ועדת הערר המחוזית.
תיקון זה איננו מגביל את זכותם של יתר הגורמים המנויים בסעיף 112 לחוק להגשת ערר, וכן איננו מגביל את הזכות להגשת ערר על החלטת ועדה מקומית רגילה.
מתן היתר בניה אף במקרה בו הוגש ערר על החלטת הוועדה המקומית
כידוע, על פי הוראות סעיף 152 לחוק התכנון והבניה, משהוגש ערר על החלטה לתת היתר לא יינתן היתר עד למתן החלטה בוועדת הערר. בתיקון לחוק הוסמכה ועדת הערר לאשר מתן ההיתר, גם אם הוגש ערר, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו.
הקמת מוסד רישוי ארצי
בתיקון לחוק נקבעו הוראות להקמת מוסד רישוי ארצי, אשר יוכל בנסיבות מסוימות המנויות בתיקון לפעול לעניין מתן היתרי בניה, כרשות רישוי מקומית, ועדה מקומית ומהנדס הוועדה המקומית.
בהתאם לתיקון לחוק, מגיש בקשה להיתר לבניה של 80 יחידות דיור לפחות, רשאי לבקש את העברת הטיפול בבקשה למוסד הרישוי הארצי, במקרה בו חלפו 8 חודשים ממועד קליטת הבקשה (או 12 חודשים במידה ונדרש אישור מוסד תכנון שאינו רשות הרישוי), וטרם ניתנה החלטה על מתן היתר או החלטה על סירוב לבקשה להיתר.
הפניה למוסד רישוי ארצי בהתאם לתיקון לחוק היא חלופית לזכות להגשת ערר. התיקון לחוק קובע הוראות אופרטיביות הנוגעות להליכי הרישוי בפני מוסד רישוי ארצי, לרבות זכות להגשת ערר לוועדת משנה למועצה הארצית, וכן הוראות לעניין תשלום אגרות והיטלים והפקת דרישת תשלום היטל השבחה.
רישום משכנתא
בתיקון לחוק נקבע כי לא יידרשו אישורים על העדר חובות (בהתאם לסעיף 324 לפקודת העיריות או סעיף 21 לפקודת המועצות המקומית, וכן בהתאם לסעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה), לצורך רישום משכנתא במקרקעין.
הרוב הנדרש לביצוע עבודה שמטרתה הריסת בית משותף והקמתו מחדש
בתיקון לחוק הופחת הרוב הנדרש להגשת תביעה למפקח על המקרקעין, בהתאם לסעיף 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) תשס”ח-2008, כך שנדרשת הסכמתם של מי שהם בעלים של לפחות שני שלישים מהדירות בבית המשותף ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (במקום 4/5 לפני התיקון לחוק).
