עדכוני לקוחות ופרסומים

לקראת סיום כהונתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, נחתמו שלושה צווים נשיאותיים המתמקדים בהגבלות ייצוא של טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI), פיתוח תשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, ושיפור מערך הגנת הסייבר במדינה.

הצו הראשון – חיזוק אבטחה וקידום כוח כלכלי באמצעות בינה מלאכותית.

הצו שנחתם ב-13 בינואר 2025 כולל הודעה על שינויים לתקנות מנהל הייצוא (Export Administration Regulations (EAR)) שהתקינה לשכת התעשייה והביטחון במשרד המסחר בארצות הברית (Commerce Department's Bureau of Industry and Security (BIS)) המתמקדים בהגבלות חדשות על ייצוא מודלים ומעבדים מתקדמים של בינה מלאכותית מארצות הברית ("Framework for Artificial Intelligence Diffusion"). ההגבלות נועדו להגן על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, לשמר את יתרונה הטכנולוגי בזירה הבינלאומית ולמנוע שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית למטרות עוינות כגון פיתוח נשק להשמדה המונית, תקיפות סייבר ופגיעה בזכויות אדם.

בין היתר, מטיל הצו דרישות רישוי מגבילות לייצוא מודלים של בינה מלאכותית ומעבדים מתקדמים (Advanced Computing Integrated Circuits (ICs)) מארצות הברית למדינות מסוימות, במטרה למנוע גישה של מדינות וגורמים עוינים למודלים, למעבדים וליכולותיהם. מודלים שפורסמו בפומבי (Open-Weight Models) מוחרגים מהצורך ברישיון ייצוא.

הצו מסווג את המדינות לשלוש קטגוריות לפי רמות סיכון שונות:

1. מדינות ידידותיות. הקטגוריה הראשונה כוללת 18 מדינות ידידותיות שקיבלו ככלל פטור מהדרישה לרישיון מיוחד לייצוא מעבדים של בינה מלאכותית למדינות אלה. מדינות אלה כוללות את אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, דרום קוריאה, ספרד, שוודיה, טאיוואן, והממלכה המאוחדת ("מדינות ידידותיות"). ישויות שהבסיס שלהן במדינות ידידותיות יכולות להגיש בקשה לרישיון לייצוא למדינות אחרות, והבקשה שלהן תיבחן תחת "הנחת האישור" (Presumption of Approval).
2. מדינות בסיכון. קטגוריה שלישית הכוללת בין היתר את סין, רוסיה ואיראן שעליהן מוטלות מגבלות מחמירות לקבלת רישיון לייצוא מעבדים של בינה מלאכותית ("מדינות בסיכון"). "הנחת סירוב" (Presumption of Denial) תחול על בקשות רישוי ממדינות אלה.
3. שאר המדינות - מדינות בסיווג ביניים. קטגוריית ביניים הכוללת 150 מדינות, בהן ישראל, שעליהן מוטלות מגבלות כמותיות ונדרש רישיון לייצוא מעבדים ומודלים מסוימים של בינה מלאכותית ("סיווג ביניים"). "הנחת הסירוב" תחול על בקשות רישוי במדינות בסיווג הביניים, רק לאחר שהמדינות הגיעו למגבלת המדינתית הכמותית המפורטת בשינויים לתקנה.

מכסות כמותיות. בצו נקבעו מכסות כמותיות על כוח החישוב של מעבדים מתקדמים (Total Processing Performance - TPP) שמדינות רשאיות לייבא מארצות הברית. עם זאת, ממשלות של מדינות עשויות להגדיל את היקף המכסות הכמותיות במקרים מסוימים, בכפוף למתן הבטחות ביטחוניות מספקות לארצות הברית.

בנוסף, הצו מוסיף הוראות מפורטות המגבילות את הייצוא של מעבדים מתקדמים בהתאם לסיווג המדינות, רמת ההגנות שלהן וסוגי המעבדים המיוצאים. למשל בצו מופיעות ההוראות שלהלן:

1. כוח מחשוב מוגבל. הזמנות של מעבדים עם כוח חישוב מוגבל מוחרגות מדרישת הרישיון ומהמכסות הכמותיות.
2. UVEU.
   1. ישויות שהבסיס שלהן נמצא במדינות ידידותיות יכולות להגיש רישיון לקבלת מעמד משתמש קצה מאומת אוניברסלי (“UVEU”) על ידי עמידה בסטנדרטים גבוהים של אבטחה ואמינות. מעמד זה מאפשר למקם עד 7% מכושר החישוב הגלובלי שלהן במדינה שאינה מדינה ידידותית.
   2. ישויות שהבסיס שלהן במדינות ידידותיות וקיבלו מעמד של UVEU רשאיות להעביר עד 25% מכוח המחשוב הגלובלי שלהן מחוץ למדינות ידידותיות.
   3. ישויות שהבסיס שלהן בארצות הברית וקיבלו מעמד של UVEU רשאיות להעביר  עד 50% מכוח החישוב הגלובלי שלהן מחוץ לארצות הברית.
3. NVEU. ישויות שהבסיס שלהן אינו במדינות בסיכון יכולות להגיש רישיון לקבלת מעמד של משתמש קצה מאומת לאומי (“NVEU”) על ידי עמידה באותם סטנדרטים גבוהים של אבטחה ואמינות. מעמד זה מאפשר לייבא כוח חישוב בהתאם למכסות רבעוניות שנקבעו לפי מדינה למשך שנתיים.
4. במדינות ידידותיות ללא מעמד UVEU או NVEU. ישויות שהבסיס שלהן במדינות ידידותיות ללא מעמד UVEU או NVEU רשאיות לרכוש עד 26,900,000 TPP בשנה קלנדרית ללא צורך ברישיון.

על מנת שיוכלו לקבל מעמד של UVEU או NVEU, ישויות יהיו חייבות לעמוד כאמור בסטנדרטים גבוהים של אבטחה ואמינות, הן בנוגע לאבטחתם של המעבדים עצמם והן בנוגע לאבטחת מידע ושרשראות אספקה. הישויות יידרשו גם להראות כי יש להן הליכים ונהלים שיאפשרו להן לוודא את עמידתן בחוקי הייצוא האמריקאיים, ולמנוע שימוש לרעה והפרה של זכויות אדם באמצעות המעבדים. בנוסף, בעת בקשה כי יכירו בהן כ-UVEU או NVEU, ייבחנו גם האחזקות ובעלי השליטה בישויות, בדגש על מחזיקים ממדינות בסיכון.

כמו כן, העדכון לתקנות מנהל הייצוא כולל גם קביעה כי השימוש במעבדים לצורך פיתוח מודלים של בינה מלאכותית יחיל את חוקי הייצוא האמריקאיים על אותם מודלים, תחת ה-Foreign Direct Product Rules, אשר קובעים כי פריטים אשר פותחו או ייוצרו מחוץ לארה"ב באמצעות טכנולוגיה אמריקאית ייחשבו כפריטים אמריקאיים שהחוק האמריקאי, ובייחוד זה הנוגע לייצוא, חל עליהם.

בהתאם לכך, ייתכן שחברות ישראליות יידרשו לשקול להגיש בקשה לרישיון מלשכת המסחר האמריקאית לצורך ייבוא מעבדים ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, וכן יידרשו לבחון האם הן נדרשות לבחון את תחולת חוקי הייצוא האמריקאיים על פעילותן.

רוב הוראות התקנות ייכנסו לתוקף החל מיום 15 במאי 2025, בעוד שסעיפים מסוימים יחולו רק החל מ-15 בינואר 2026. פרק זמן זה נועד לאפשר לחברות להיערך כראוי, לבחון את התקנות, ולהגיש בקשות לרישיונות במידת הצורך.

הצו השני – חיזוק מעמדה של ארצות הברית כמובילה בתשתיות בינה מלאכותית.

הצו שנחתם ב-14 בינואר 2025 מתמקד בקידום המנהיגות של ארצות הברית בתחום פיתוח תשתיות הבינה המלאכותית במדינה, מתוך הכרה בהשפעתה המשמעותית על הביטחון הלאומי, למניעת תלות במדינות יריבות והכרה בפוטנציאל הבינה המלאכותית לשיפור החיים אם תנוצל באחריות ("הצו לחיזוק מעמדה של ארצות הברית כמובילה בתשתיות בינה מלאכותית"). הצו מדגיש את החשיבות של בניית תשתיות בינה מלאכותית מתקדמות במדינה תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי ושמירה על סטנדרטים סביבתיים וחברתיים.

הצו מגדיר חמישה עקרונות מנחים לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, הכוללים קידום הביטחון הלאומי, תחרות כלכלית, שימוש באנרגיה נקייה, תמיכה בקהילות, והבטחת סטנדרטים גבוהים לעובדים. הצו קורא לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח תשתיות אמינות ומאובטחות, כולל חיזוק אבטחת סייבר ושרשראות אספקה.

הצו מנחה, בין היתר, את הממשל בארצות הברית להשיק עד לתאריך ה-31 במרץ 2025 מכרזים תחרותיים פומביים לגופים פרטיים לחכירת קרקעות פדרליות לצורך הקמת תשתיות בינה מלאכותית פרטיות. בנוסף, בתוך 90 ימים מיום החתימה על הצו, הממשל ישיק תכנית לשיתוף פעולה עם בעלות ברית ושותפים בנושא בניית תשתיות בינה מלאכותית מהימנות ברחבי העולם.

הצו השלישי – חיזוק וקידום תחום הגנת הסייבר בארצות הברית.

הצו שנחתם ב-16 בינואר 2025 על ידי הנשיא ג'ו ביידן מתמקד בחיזוק וקידום ביטחון הסייבר של ארצות הברית ("הצו לחיזוק הגנת הסייבר"). הצו נועד להתמודד עם איומי סייבר מצד מדינות עוינות וגורמים פליליים, ולחזק את אבטחת הסייבר של המערכת הפדרלית בארצות הברית ולאמץ סטנדרטים מחמירים יותר של אבטחה. הצו כולל, בין היתר התייחסות לצורך בשיפור אבטחת התוכנה והענן ואימוץ פרקטיקות פיתוח מאובטחות, ושימוש בבינה מלאכותית לצורך שיפור אבטחת תוכנות על ידי זיהוי מהיר של חולשות ואיומים, ואוטומציה של הגנת הסייבר. הצו מעודד מחקר ופיתוח של הממשל הפדרלי להאיץ את הפיתוח והפריסה של בינה מלאכותית, לחקור דרכים לשיפור האבטחה של תשתיות קריטיות באמצעות בינה מלאכותית, ולהאיץ מחקר בנקודת המפגש שבין בינה מלאכותית ואבטחת סייבר. בצו נקבע כי הממשל ישיק תכנית פיילוט, הכוללת שיתוף פעולה עם גורמים מהמגזר הפרטי, בנושא השימוש בבינה מלאכותית לשיפור ההגנת הסייבר של תשתיות קריטיות במגזר האנרגיה, ויערוך הערכה של תכנית הפיילוט עם השלמתה. תכנית פיילוט זו, וההערכה הנלווית, עשויות לכלול זיהוי חולשות, ניהול אוטומטי של עדכוני אבטחה, וזיהוי וסיווג של פעילות חריגה וזדונית במערכות טכנולוגיית מידע (IT) או טכנולוגיה תפעולית.  

השלכות אפשריות על לקוחות ישראליים.

הצווים הנשיאותיים החדשים בארצות הברית עשויים להשפיע על תעשיית הטכנולוגיה בישראל בכלל, ובפרט על חברות בתחום הבינה המלאכותית והסייבר. עם זאת אנו ממליצים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הרגולטוריות בארצות הברית, לאור בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות והאפשרות לביטול או שינוי הצווים. נציין כי ב-20 בינואר 2025 ביטל הנשיא טראמפ מספר צווים נשיאותיים שקבע הנשיא היוצא ביידן, וביניהם את הצו הנשיאותי מיום 30 באוקטובר 2023, שלא נסקר בעדכון לקוחות זה, שעסק בשימוש ובפיתוח אחראי ובטוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית.

הצו Framework for Artificial Intelligence Diffusion עשוי להשפיע באופן משמעותי על חברות ישראליות העוסקות בפיתוח מוצרים מבוססי בינה מלאכותית, במיוחד בכל הנוגע לייבוא מעבדים מתקדמים, והקמת מרכזי נתונים, וחוות שרתים מתקדמות לצורך פעילותן בישראל. אנו ממליצים לחברות ישראליות הפועלות בתחום זה להיערך לכניסתו לתוקף של הצו Framework for Artificial Intelligence Diffusion, לבחון את הצורך בהגשת בקשות לרישיון מלשכת המסחר האמריקאית לייבוא מעבדים ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, ולנטר באופן שוטף את המכסות הכמותיות לייבוא מעבדים, בהתאם למגבלות שנקבעו בצו. במידת הצורך, אנו ממליצים לבחון כבר כעת את האפשרות לאמץ את אותם סטנדרטים, נהלים ודרישות אבטחה הנדרשות לצורך סיווג החברה כ-UVEU או NVEU.

אנו סבורים כי הצו לחיזוק מעמדה של ארצות הברית כמובילה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית והצו לחיזוק הגנת הסייבר צפויים להוביל להגדלת ההשקעות בתחום זה ולחזק את פוטנציאל שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות. שיתוף פעולה זה עשוי להתמקד ביצירת תשתיות אמינות ומתקדמות לבינה מלאכותית, התואמות את הסטנדרטים הגבוהים של ארצות הברית, והקצאת תקציבים נוספים לפרויקטים המשלבים בין בינה מלאכותית להגנת סייבר. אנו ממליצים לחברות ישראליות למנף את ההזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות אמריקאיות, תוך ניצול הביקוש הגובר בארצות הברית לפתרונות חדשניים המשלבים בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מערכות הגנת סייבר מתקדמות.

כדי לשמר יתרון תחרותי בשוק הבינלאומי, אנו סבורים כי חיוני להבטיח הגנה מקיפה ואפקטיבית על הקניין הרוחני של חברות ישראליות, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר, וציות לחוקי הייצוא והגבלות הסחר הרלוונטיים.

מחלקת הטכנולוגיה והקניין הרוחני ומחלקת הציות במיתר ישמחו לסייע בכל שאלה בנושא.