עדכוני לקוחות ופרסומים

רשות המיסים פרסמה לראשונה מתווה בקשה להחלטת מיסוי בנושא : חיוב במע"מ של שירותים שניתנים לקרן השקעות בהון סיכון [קישור למתווה]. הבקשות שתוגשנה מעתה, תטופלנה במתווה של 'מסלול ירוק' ("המסלול הירוק" או "החלטת המיסוי") במסגרתו תוכלנה קרנות הון-סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי, לקבל החלטת מיסוי בנושא החיוב במע"מ על השירותים שניתנים לה על ידי חברת הניהול. רשות המסים צופה כי הטיפול בבקשות במתווה של מסלול ירוק זה, יקצר את טווח הזמן לקבלת החלטת מיסוי ויבטיח ודאות גבוהה יותר לפונים.

רקע

משקיעים זרים המשקיעים בישראל באמצעות קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי, הם מהגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחותו של ההיי-טק הישראלי. מתוך ההכרה בתרומה המשמעותית של תעשיית ההיי-טק הישראלית לצמיחה, לפריון ולשגשוג של המשק הישראלי, הונפקו לקרנות אלה לאורך עשרות השנים האחרונות על ידי רשות המסים אישורים מקדמיים מכוח הוראות סעיף 16א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). אישורים מקדמיים אלה הקנו להם פטור ממס ביחס להכנסותיהם מהשקעותיהם בישראל.

חוזרי מס הכנסה מספר 9/2018 ו- 10/2018 מפרטים באריכות את התנאים לקבלת אישורים מקדמיים אלה לקרן הון סיכון ולקרן פרייבט אקוויטי, בהתאמה. נדרשת עמידה בכללים במישור המשקיעים ובמישור ההשקעות וכן נדרש היקף מינימלי של השקעות מזכות בישראל וקיומה של הפרדה בין השותפים המוגבלים לשותף הכללי.

לאורך השנים גובשו הסדרים פרטניים גם בתחום המע"מ, שלא פורסמו באופן רשמי לציבור. הסדרים אלו, הצריכו מהמבקשים להצהיר שוב על התקיימות תנאים עובדתיים שונים הלקוחים מהסדרי המיסוי שהתקבלו לפי סעיף 16א לפקודה, דבר שהאריך את משך הטיפול בהם.

המבנה הרווח של קרנות ההשקעה הפועלות באמצעות מנהלים מקומיים הוא כזה שהשותף הכללי, שאחראי ליזום והקמת הקרן, גיוס המשקיעים וניהול הקרן, מתאגד כשותפות מוגבלת במדינה זרה. הקרן מתאגדת גם היא כשותפות מוגבלת, זרה או ישראלית ובה משקיעים ישראלים וזרים. לצורך ניהולה השוטף, לרבות ביצוע ההשקעות, ממחה השותף הכללי בקרן חלק ניכר מסמכויותיו ותחומי אחריותו לחברת ניהול תושבת ישראל. הקרן משלמת דמי ניהול (בד"כ כאחוז מהיקף ההון של הקרן) לחברת הניהול ודמי הצלחה (Carried Interest בד"כ כאחוז מרווחי הקרן) לשותף הכללי.

הסדר המסלול הירוק

החלטת המיסוי במסלול הירוק מאפשרת מספר הקלות מרכזיות, שעולות בקנה אחד עם התמריץ לעידוד השקעות זרות בקרנות השקעה בישראל, במישור היחסים שבין הקרן לחברת הניהול. המסלול הירוק חוזר בעיקרו על הוראות החלטות המיסוי הפרטניות שהיו מונפקות על ידי רשות המסים עד כה, תוך שהוא מנסה לפשט את תהליך קבלתן.

הקרן, שותפויות מקבילות וגופי השקעה נלווים

החלטת המיסוי מאפשרת לראות את הקרן ואת שאר גופי ההשקעה כגוף "שקוף" לצרכי מע"מ, כזה שאינו חייב ברישום כ'עוסק' או 'מוסד כספי', ובשל כך אינו נחשב ל'חייב במס'.

חברת הניהול

החלטת המיסוי קובעת שחברת הניהול תירשם כעוסק בישראל ודמי הניהול שהיא תגבה מהקרן יתחייבו במע"מ בהתאם לתמהיל המשקיעים בקרן. לאור העובדה שהקרן שקופה לצרכי מע"מ, רואים את חברת הניהול כנותנת את שירותי הניהול במישרין למשקיעים בקרן. על כן, דמי הניהול שגובה חברת הניהול מהקרן מתחייבים במס בהתאם ליחס המשקיעים בקרן; שירותים שניתנו למשקיעים בקרן שהם תושבי חוץ, יתחייבו במע"מ בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"). שירותים שניתנו למשקיעים בקרן שהם תושבי ישראל, יתחייבו במע"מ בשיעור מס מלא. על הקרן לנהל מערכת חשבונות שתאפשר זיהוי של מקורות הכסף על פי סוג המשקיעים ועל פי אופי ההשקעה (חברות ישראליות, חברות הקשורות לישראל, חברות זרות).

המשמעות היא שככל שבקרן יהיו יותר משקיעים זרים, חברת הניהול תשלם פחות מע"מ, וכך יוגשם העקרון של עידוד הבאת הון זר לישראל.

בנוסף, חברת הניהול תהא רשאית לנכות את מלוא מס התשומות הכרוך בפעילותה כנגד חשבוניות מס, ובכפוף לתנאים הקבועים בחוק מע"מ ומכוחו. החלטת המיסוי במסלול הירוק קובעת גם מסלול של 'החזר הוצאות' למנהל הקרן במסגרתו הוא יכול לשאת בחלק מהוצאות ההקמה והתפעול של הקרן (נותני שירותים שונים, משפטיים, חשבונאיים, ועוד) בגינן הוא יהא זכאי להחזר הוצאות מהקרן. שירותים שתספק חברת הניהול לתושבי ישראל, לרבות לחברות המטרה, יתחייבו במס ערך מוסף בשיעור מלא.

השותף הכללי

שאלת מעמדו של השותף הכללי ושל סיווג דמי ההצלחה לצורך מע"מ נתונה במחלוקת בין רשויות מע"מ לבין הקרנות ומיצגיהן. רשויות מע"מ נוטות לראות בשותף הכללי עוסק ובדמי ההצלחה הכנסה משירותים, ואילו השותפים הכללים רואים את דמי ההצלחה באופן דומה למניות מייסדים בחברה, אשר אינן מחייבות רישום כעוסק או חבות במע"מ. האישורים המקדמיים אשר יצאו עד כה לא הכריעו בסוגיה. גם החלטת המיסוי אינה מסדירה את מעמד השותף הכללי או את החבות במס בנוגע לדמי ההצלחה שיקבל השותף הכללי או שותפים מוגבלים אחרים בקרן שאינם רשומים כעוסק או כמוסד כספי, אלא משאירים את המחלוקת בנושא בעינה¹.

משמעויות נוספות

אישורים שניתנו בהסדרים הפרטניים שקדמו למסלול הירוק, ממשיכים לעמוד בתוקפם בכפוף לתנאים שנקבעו בהם.

קרנות שנמצאות עתה בתהליך לקבלת אישור בהסדר הפרטני, יכולות לצרף לבקשתם הקיימת בקשה באמצעות המסלול הירוק ולקבל, לפי הודעת רשות המסים, תשובה תוך זמן קצר.

לסיום, נציין כי החלטת המיסוי במסלול הירוק פונה אמנם לקרנות השקעה בהון סיכון ובפרייבט אקוויטי. יחד עם זאת, הסדרים מקבילים, שלא במסגרת מסלול ירוק, זמינים גם לקרנות אחרות שפועלות במתכונת דומה לקרנות השקעה בהון סיכון ובפרייבט אקוויטי.

למשרדנו ניסיון רב בייעוץ לקרנות השקעה ולמנהליהן, ביחס לכל השלבים הנוגעים להקמתן ולמערכת ההתקשרויות בין הגופים השונים בהם, לרבות בכל הנוגע להביטי המיסוי השונים ולבקשות להחלטות מיסוי והסדרים אחרים מול רשות המסים.

[1] שיעור מס ההכנסה לגבי הכנסות מדמי הצלחה לשותפים הישראליים הוא בהתאם להסדר בין נציבות מס הכנסה והאיגוד הישראלי לקרנות הון סיכון מיום 6.4.2003, הסדר IVA ובהתאם לסעיפים 3.2.3 ו3.2.4 בחוזר 9/2018.